מעבר של התינוק /פעוט לחדר משלו

לפני שאני מדברת על איך עוברים, חשוב לי להגיד כמה מילים על מתי עוברים ולמה.

ב 2016 ארגון הרופאים האמריקאי הוציא המלצה לאפשר לתינוק לישון עד גיל שנה בחדר ההורים מכיוון שזה מפחית את הסיכון למוות בעריסה. לאחרונה יצא מחקר אחר שהכיר בהמלצה הזו אך טען שתינוקות בין גיל 4 ל- 9 חודשים שישנו עם ההורים, ישנו בממוצע 45 דקות פחות מתינוקות שישנו בחדר משלהם בגילאים האלה. בגדול היום מבינים שהחל מגיל 6 חודשים מומלץ לתינוק לישון בחדר משלו על מנת שישן שינה רציפה, ארוכה ועמוקה יותר אך מומלץ להשאירו עד גיל שנה בחדר ההורים על מנת להפחית סיכון למוות בעריסה.

כשהורים פונים אליי בנושא מעבר חדר, חשוב לי תמיד לשקף להם למה בעצם הם רוצים להעביר?

לעתים מתחת לפני השטח חבויות סיבות שקשורות בבעיות עמוקות יותר (למשל יחסי אישות בעייתיים, קנאה של אח גדול וכו') וחשוב לי לשקף זאת להורים מכיוון שהם צריכים להיות שלמים עם ההחלטה, אחרת התהליך יהיה ארוך וקשה ובנוסף גם חשוב להתייחס לבעיות אחרות שקיימות ולתת להן את המענה ההולם.

חשוב לדבר על השיקולים השונים ולאפשר להורים להגיע להחלטה ממקום שלם ולא מתוך לחץ סביבתי או שיקולים זרים. ההחלטה לכאן או לכאן יכולה להיות בין היתר קשורה לסוגיות כמו הנקה, הירדמות עצמאית, זוגיות ואינטימיות, שינויים בחיי המשפחה, אחים גדולים, היריון וכו'.

איך מעבירים לחדר?
הכנת החדר והאחים הישנים בו(אם יש) – כדאי להכין את החדר החדש עבור הילד, כך שיהווה סביבה נעימה המקרינה תחושת שלווה ובטחון. ניתן להעתיק במידת האפשר את החפצים, הקישוטים, והמצעים לחדר החדש כדי לצמצם את השוני בין החדרים ולאפשר "נחיתה" רכה יותר.

אם הילד עובר לחדר עם אחיו הגדולים יותר, כמובן שיש להכין גם אותם למעבר. לגיטימי שיביעו התנגדות.
הכנת הילד – גם אם נדמה כי הילד קטן ואינו מבין דבר – הוא מבין הרבה. ניתן לספר לילד שבקרוב יעבור לחדר משלו/עם אחיו.

כדאי להראות לו את החדר, המיטה אם ניתן, המשחקים וכו'. המסר הוורבלי והבלתי וורבלי עוברים לילד ומעניקים לו בטחון במה שעתיד לקרות.

התיידדות עם החדר החדש – עוד לפני המעבר, מומלץ להפוך את החדר החדש לאטרקטיבי בעיני הילד. ניתן להכניס לחדר משחק אהוב במיוחד, לקשט או לסדר את החדר יחד איתו.

וכך, מדי יום לפני המעבר, לשהות עם הילד בחדר החדש, לשחק בחדר וליידד אותו עם הסביבה החדשה.

שגרת שינה – חשוב לשמור על אותה שגרה לקראת שינה שאליה הילד רגיל על מנת שירגיש בטוח ורגוע ויידע למה לצפות. זה יעזור לו להכיל את השינוי באופן יותר מיטבי.