סרבן מוצצים
אז בואו נתחיל רגע מההתחלה, הבייבי נולד והוא אינו מעוניין לקחת מוצץ, מה שנקרא "סרבן מוצצים", ניסתם הכל, את כל סוגי המוצצים ושום דבר…
חשוב לי כבר כאן לציין שלא קרה שום דבר וילדים שגדלים ללא מוצץ גדלים ומתפתחים נהדר (אגע בנקודה הזו בהמשך)
אבל אם בכל זאת מאוד חשוב לכם שתהיה לילד את האפשרות להירגע בעזרת מוצץ הינה כמה דברים שאפשר לנסות:
שיטת הפסיכולוגיה ההפוכה, מבוססת על טבע האדם
כשהתינוק רגוע, הציעו לו את המוצץ, ברגע שהוא מתחיל למצוץ , משכו אותו בעדינות רבה כאילו כדי להוציא מפיו (אך לא למשוך חזק מידי כך שהוא באמת יצא)
התינוק יגיב למשיכה בהתנגדות ואוטומטית ימצוץ את המוצץ קצת יותר חזק.
בכל פעם שאתם נותנים מוצץ נסו לתרגל זאת ולחזור על התהליך 10-20 פעמים.
נטייתו הטבעית להתנגד למשיכה שלכם תאמן את פיו והשרירים לשמור על אחיזה של המוצץ בפה.
באופן טבעי כולנו מאמינים שמה שנמצא בפינו שייך לנו, לכן כשמנסים למשוך את המוצץ מחוץ לפיו , זה כמו לנסות להוציא משחק מידיו של ילד בן שנתיים, ככל שתמשכו חזק יותר, כך הוא יתנגד יותר. בעזרת תרגול יפתח קואורדינציה וכוח בשרירי הפה כדי להמשיך ולהחזיק את המוצץ בפנים.
עד כאן הכל טוב ויפה , אאחל בהצלחה לכל ההורים שלקחו לעצמם ליישם את שיטת הפסיכולוגיה ההפוכה "לסרבני מוצצים",
️️ אבל, ויש כאן אבל גדול️️לא חייב מוצץ, אם הילד מסרב כי יש לו קושי להחזיק את המוצץ בפה , עם מעט תרגול והכוונה לבסוף הוא יצליח, אבל, גם יכול להיות שלא נעימה לו התחושה בפה, כל ילד הוא שונה ואחר וזה בסדר, לא חובה.
מרגישה מחויבת לתת כאן קונטרה וקצת תקווה להורים לתינוקות שמסרבים לקחת מוצץ, כי ברור לכולנו כמה מוצץ תורם ועוזר גם לילד וגם להורים 🙂
מוצץ עלול להקשות על הנקה בארבעה עד שישה השבועות הראשונים לאחר הלידה.
נמצא קשר בין שימוש במוצץ לבין אחוזים גבוהים של זיהומים בדרכי הנשימה.
שימוש במוצץ מגדיל סיכוי לבעיות דנטליות בהמשך הילדות, כגון צמיחת שיניים עקומה.
