♥משלוח חינם לכל חלקי הארץ ♥

תפריט

איך מתחילים גמילה מחיתולים

חשוב שתזכרו שתהליך הגמילה, כשמו כן הוא- תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור. למעשה, רוב הילדים לא נגמלים בשבוע אחד.

מתחילים משלב ההכנה-

שלב מאוד חשוב בתהליך, "מבשיל" את הילד מבחינת עניין, דוגמאות אישיות וחיבור לוגי ומנטלי לתהליך. ילדים לומדים הכל ע"י תקשורת ודוגמאות אישיות לכן במשך תקופה של שבועיים – שלושה משלבים את הפעולות הבאות בסנכרון משתנה:

  1. כל יום אומרים: "גם את/ה תעשה פיפי קקי כמו אמא/אבא/אחים/ילדים בגן בסיר/שירותים". כשאחד ההורים צריך להתרוקן ממליצה לדבר על עצמם "לוחצת לי הבטן וזה פיפי. אני הולכת לשבת בשירותים" ואז כשמסיימים- "עשיתי פיפי ועכשיו הרבה יותר נעים לי בבטן ואני יכול לחזור לפעילות אותה הפסקתי". שימו לב לניסוח שמחבר בין התחושה לפמשעות וגם סגירת מעגל שהיא קריטית ללמידה שאין מה להפסיד אם הולכים להתרוקן
  2. לוקחים אותו לחנות לקנות תחתונים בצבעים ובציורים שהוא אוהב. אפשר להדגיש "כמו אמא/אבא/אחים/חברים בגן"
  3. לקנות בובה שעושה פיפי בסיר ולהמחיש "כשהבובה מרגישה שפיפי קקי מתקרב בבטן, היא הולכת לעשות בסיר או בשירותים"
  4. לחשוף לסרטונים של ילדים שעושים. כדאי לחפש ביוטיוב toilet trained children/kids + להראות ספרים "סיר הסירים" ולברור ספרים "אמיתיים" ללא פרסים או עונשים או ספרים שממש ממחישים ילדים אמיתיים שעושים ולהקריא
  5. מדיניות דלת פתוחה – להורים שנוח להם, כדאי להכניס את הילד איתכם. לדבר איתם מה עוזר לכם להתרוקן. לומר ביי ביי ולרוקן את האסלה. ככל שתהיו רגועים סביב זה הם ירצו לחקות אתכם.
  6. כשבוחרים סיר חשוב לבחור את הסיר הפשוט ביותר ללא צלילים ואורות או משחקים. מומלץ להניח את הסיר על משטח מונע החלקה או להקפיד שתהיה לסיר תחתית גומי. כדאי "למדוד" את הסיר יחד עם הילד ולוודא שהטוסיק יורד פנימה לתוך הסיר, הברכיים יהיו גבוהות מהאגן וכפות הרגליים נוגעות בקרקע במעיין מנח כריעה. המנח הזה מאפשר התרוקנות אידאלית. מי שלא מעוניין בסיר, אני ממליצה יותר על אסלה כפולה שהיא יציבה בשילוב שרפרף יציב. (הישבנון לא תמיד מתאים ויציב ויכול לגרור פחד מנפילות)

חשוב שהשלב יימשך עד שבועיים – שלושה כי הילד מצפה "לעשות כמו אמא/אבא" שלב שנמשך הרבה זמן עשוי להוציא מההקשר. יש לעבור לשלב הבא כאשר הילד ממש מתחיל להתעניין, לדבר ,לרצות או לבקש.

השלב השני- ביסוס מודעות-

אחד מהשלבים המהותיים בתהליך הלמידה בפרידה מחיתולים. המודעות הוא שלב בו ילדכם מבין ויודע לזהות מה התחושות המקדימות להתרוקנות ומודיע על הצורך להתפנות לפני עשיית הצרכים. השלב הזה מגיע כמובן לאחר הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים במהלך היום.

  1. כדאי להתחיל בהורדת חיתול לכארבעים דקות ולספר לילד שהוא עם תחתונים ושאם ירגיש פיפי או קקי מתקרב שיקרא לאמא או אבא ותלכו יחד לשירותים. במהלך הזמן נמצאים עם הילד, בזמן איכות – לא – לתלות כביסה, לעשות כלים. פשוט להיות עם הילד!
  2. חשוב מאוד לא לשאול את הילד כל רגע האם יש לו פיפי או האם הוא רוצה לשירותים אלא לאפשר לזמן הזה להיות זמן למידה והתנסות נטול ציפייה ולחץ. כל יום יש להעלות את הזמן ללא חיתול בהדרגה
  3. מהותו של שלב זה הוא בתודעה פיזיולוגית לצורך להתפנות ובתוצאה שבאה אחריה. זהו השלב שעשוי לקחת הכי הרבה זמן בתהליך הגמילה ואני ממליצה בהחלט שרובו של שלב זה ייעשה בבית, במקום המבטחים של ילדכם
  4. פספוסים הם חלק מהעניין אז צפו להם. זו הזדמנות מעולה לחבר לילד בין התחושה המוקדמת לצורך ובין התוצאה. להסביר מה בדיוק קרה כאן הרגע תוך שמירה על אווירה רגועה וסביבת למידה בטוחה ותומכת
  5. חשוב להגיב ברוגע וענייניות גם להצלחות וגם לפספוסים ובמידת האפשר לחזור לפעילות שעשיתם קודם, לפני שהלך לשירותים, בכדי לנטרל את הצרכים כמוקד שליטה או לגרום לילד לחשוש שמא "יפספס" משהו בזמן שהוא הולך להתפנות. הימנעו מפרסים, צ'ופרים, שוחד, הסחת דעת כיוון שאלה מעכבים התפתחות של מוטיבציה פנימית אמיתית אלא הופכים את ההתפנות מצרכים למשא ומתן
  6. לגבי בנים, ממליצה קודם ללמד התרוקנות בישיבה דרך דוגמא אישית. ברגע שאתם מרגישים שהילד כבר מתחיל להבין את ההבדל בין התחושה לפיפי לבין  התחושה לקקי אפשר ללמד אותו התרוקנות בעמידה. הנחו אותו בעמידה להשעין את הידיים על מיכל ההדחה להתרוקנות מפוקסת ונוחה יותר

ייתכן שבתחילת הדרך יהיו ימים שבהם הילד לא ירצה לשתף פעולה או להוריד את החיתול וזה בסדר גמור. אם אתם רואים שהילד בשום פנים ואופן אינו משתף פעולה עם הגמילה, חושש, בוכה ומבטא קושי כמובן שיש לכבד את רצונו. זהו גופו ואלו הצרכים שלו והוא ורק הוא שולט עליהם. אפשר להמשיך עם דוגמא אישית חזקה והעברת מסר שאתם בטוחים ומאמינים בו שבסופו של דבר הוא יתפנה בשירותים כשירגיש מוכן.

שלב הורדת החיתול בגן-

את הגן יהיה נכון לשלב רק כאשר תראו שבמרבית הזמן הוא מבקש מיוזמתו להתפנות בשירותים. מאוד חשוב כבר בתהליך ההדרגתי של הורדת החיתול בבית להגיד לגננת ולבקש ממנה לשלב דוגמאות אישיות של הילד בגן. כלומר, שתראה לו ילדים אחרים, שתראה לו ספרים, סרטונים המון דוגמאות אישיות ולהגיד "גם אתה, עוד מעט תעשה פיפי/קקי כמו חברים שלך בגן".

  1. ביום ראשון, לעשות "מפגש פסגה"- להגיד לילד בנוכחות הגננת או הסייעת שהוא אוהב "מתוקי, אם אתה צריך פיפי/קקי תגיד לגננת הזו או לסייעת הזו" ולהגיד לה מולו "אם את שומעת שהוא מבקש או צריך תיקחי אותו בבקשה לעשות". זה יוצר מסגרת, יוצר בטחון ואמונה.
  2. חשוב להראות לילד את השירותים ואת הדרך לשירותים ממקומות שונים בגן
  3. לסנכרן עם צוות הגן תגובות בנוגע לפספוסים

השלב האחרון- הורדת החיתול בשינה-

חשוב לשלב את הלילה ברגע שיש מודעות גם במהלך היום ולא כמה חודשים אחרי. כי עשוי להיווצר תהליך למידה הפוך של  "כשאני ער אני עושה בסיר" "ובלילה אני עושה בחיתול". זה עלול לייצר בלבול בתחושות ובמודעות. הכנה טובה לפני השינה –  דמיון מודרך לדבר על זה בערב שלפני "אם אתה חולם/ אם מרגיש בגוף שפיפי בא…"

  1. אפשר להשתמש בחיתולי בריכה (לא פולאפ) או סדיניות או שעווניות
  2. לא להשכמות יזומות בלילה!!!! מסיר אחריות מהילד, מרגיל שלפוחית להתרוקן באותו הזמן, לא נוצר תהליך למידה אפקטיבי
  3. אם מפספס להגיד "עשית פיפי, בפעם הבאה שאתה מרגיש, תקום ותעשה או תקרא לי"
  4. אם מחליפים בלילה בגדים והפעוט לא נרגע – לתווך את מה שהיה לפני רגע ושמחליפים כעת בגדים. לתת בטחון
  5. למתן שתייה בלילה אבל לא למתן שתייה באופן כללי מכיוון שזה מרגיל את השלפוחית לעבוד עם כמויות שתן קטנות בלילה.

זיכרו, ילדים מטבעם לומדים המון מדוגמא אישית ורוצים להיות כמו ההורים שלהם, נצלו זאת!

בהצלחה!

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות