fbpx

*** משלוח חינם לכל חלקי הארץ ***

תפריט

עליה וזחילה על שש

התינוק שלך זוחל כבר על הבטן? או שהוא לגמרי לא בעניין והוא מנסה לעלות כבר על שש?
שתי האפשרויות הן בסדר כי כל תינוק הוא שונה ואנחנו פה בשבילו.


בואי ניקח צעד אחד אחורה, בערך בגיל 5 חודשים את תיראי אותו
מסתובב סביב עצמו, "סיבוב סביב ציר", בערך ב6 חודשים הוא יתחיל
לזחול על הבטן ורגע לפני שהוא יעלה על שש הוא יתרגל את העלייה
עם ניעות קדימה ואחורה של הגוף "רוקינג" וכיפוף ויישור לסירוגין של הידיים.

השאיפה שלנו שתינוק יעבור לשש לקראת גיל 7-8 חודשים
ובערך מגיל 9 חודשים הוא יתחילו לזחול על שש.

הזחילה באופן כללי הוא שלב שמשלב בתוכו היבטים שונים,
מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים ותקשורתיים.
זהו שלב מאוד משמעותי כי פה היא מתחיל לבסס את תחושת העצמי שלי.
היכולת להרגיש שהוא מסוגל להגיע לאן שהוא רוצה ושהוא
מסוגל להתרחק מהדמות המטפלת שלו.

כדי שזה יקרה התינוק שלנו יעבור שלבים רבים מרגע הלידה
שיסייעו לו בעלייה לשש וזחילה למשל, שכיבה על הבטן והרמת ראש,
יישור מרפקים, דחיפת כפות הידיים את הרצפה.
ואז הכל יקרה בשנייה, בתגובת, שרשרת הידיים יתיישרו וידחפו את הריפצה,
תהיה תגובה בפלג הגוף התחתון, האגן יתחיל להתרומם אחורה,
והמשקל ימשוך לשם גם, הברכיים יתכופפו והינה הוא עומד על 6!!!

הרבה מהתינוקות שעולים לשש תוך שבוע משכללים
את התנועה, מושיטים ידיים לחפץ, משכללים את מערכת שיווי המשקל,
עושים רוקינג ומתחילים לזחול על שש.

כשהתינוק כבר עלה לשש נעודד אותו להישאר כך ולעשות
את צעדים הראשונים שלו, איך נעשה את זה? דרך משחקים כמובן (:

  1. יש הרבה תינוקות שעולים על שש וישר צונחים למטה
    אם זה בגלל שקשה להם להחזיק את עצמם על 6 בסיסים
    או מערכת שיווי המשקל לא מספיק חזקה או בגלל שהוא רוצה להתקדם
    אבל יודע שהרבה יותר קל לו להתקדם על הגחון ולא על שש.

    נוכל להציב לו "מכשולים" בדרך כמו לזחול מעל הרגל שלנו או להניח
    חבילת חיתולים שיזחל מעליה.
  2. "רוקינג" עושה הכנה לשני שלבים, לזחילת שש וגם למעבר לישיבה.
    כי כשהוא מעביר את המשקל שלו קדימה ואחורה ברוקינג,
    הוא מעביר את המשקל שלו קדימה לכפות הידיים- לקראת זחילה,
    זאת אומרת שכל משקל הגוף נשען על כפות הידיים וכשיש עומס
    על כפות הידיים אני ארצה לנתק יד אחת ולהעביר אותה קדימה.
    כשאני מעביר משקל אחורה, הם לוקחים את הטוסיק לא רק אחורה
    אלא קצת באלכסון (לכיוון עקב ימין ושמאל) ודרך המקום הזה הם לומדים להגיע לישיבה.

    נאפשר את המצב הזה כמה שיותר כלומר יותר זמן על משטח ומשחק
    עצמאי ויצור מוטיבציה להתנסות.
  3. אחרי שהוא למד לעלות ולהישאר על שש, ולמד לעשות רוקינג
    הוא צריך כל פעם לנתק יד אחת, ואת זה אנחנו עושים עם משחק
    נראה לו בועת סבון או צעצוע קטן בצד שמאל ואז מצד ימין,
    נתחיל מנמוך וכל פעם נעלה קצת את הצעצוע כדי לחזק אותו עוד יותר.

ספרי לי אם התינוק שלך עושה רוקינג באינסטגרם YANAVAI.BABY

 

 

עליה וזחילה על שש Read More »

בטן גב חלק ב

בטן גב חלק ב

בחלק א' של הכתבה דיברנו על היתרונות של שכיבה על הגב ועל הצדדים
ואיזה תהליכים מוטוריים ותקשורתיים אנחנו יכולות לעשות עם התינוקות שלנו בזמן הזה.

מה שחשוב זה לא להתקבע על מנח אחד כשמשכיבים את התינוק על משטח,
לא רק על הבטן או על הגב אלא גם וגם ולגוון גם עם שכיבה על הצדדים
פעם על צד שמאל ופעם על צד ימין
למה?
כי שהייה בלעדית רק על הבטן או רק על הגב מפרה את האיזון בין
השרירים שאחראים על הכפיפה של הגוף לאלה שאחראים על הזקיפות שלו.
היום אני רוצה לדבר אתכן על הנחת התינוק שלך על הבטן,
כמה זה חשוב להתחלת החיים שלו.

למה חשוב לתינוק שלך לשכב על הבטן? (אפילו אם זה רק לכמה שניות בכל פעם)

1. שכיבה על הבטן מאפשרת את ההתפתחות המאורגנת ומעבר
בין שלבי ההתפתחות השונים, תוכלי לראות איך התינוק שלך מרים
ומניח את הראש, מתהפך ומתחיל לזחול ולהתיישב.
וגם הרגעים הפחות ניראים לעין כמו חיזוק חגורת הכתפיים,
שכלול שיווי המשקל, יכולת מנוחה כשצריך ומוטיבציה.

2. כשהתינוק שלך שוכב על הבטן הוא יכול להזיז את הגוף שלו,
בצורה כזו שעוזרת לו להוציא גזים שהצטברו בבטן וכך להקל קצת על כאבי בטן.

3. הפעולה הראשונה של התינוק ברחם זה כפיפה. כשתינוק נולד הוא
נמצא בכפיפה פיזיולוגית והוא נשאר בתנוחה זו 6 שבועות, בין היתר,
זה עוזר לו להתמודד עם רפלקס מורו (רפלקס הבהלה) וכך מערכת העצבים שלו
מוגנת מבחינה פיזיולוגית וחושית.
את מכירה את המצב הזה, כשאת מניחה את התינוק שלך על הגב
ולפעמים הוא פתאום פותח ידיים לצדדים ואז מתחיל לבכות כי נבהל,
זהו רפלקס פרימיטיבי שמגיב לפחד מנפילה. אם תניחי את התינוק שלך
על הבטן הוא יהיה מכורבל בתוך עצמו, הידיים לא יפשטו לצדדים ולכן לא יבהל ויבכה.

למה מגיל לידה?

כי ככל שעובר הזמן יהיה לתינוק יותר ויותר מאתגר לשכב על הבטן
ולתרגל שכיבה נינוחה, הרמת ראש מאורגנת ובעקבות זה התהפכות.
כי שכיבה על הבטן מעידה על יכולת תרגול של הנחת ראש וזה מצביע
על היכולת הטבעית של רגיעה והירדמות.

יותר מזה, כשתינוק מגיע לעולם התפקיד שלנו כהורים הוא
מצד אחד לעזור לתינוק למנן ולסנן את מיליוני הגירויים שהוא נחשף
אליהם כדי שלא יגיע להצפה חושית. תינוק מסוגל לעשות זאת,
כאשר הוא שוכב על הבטן והוא מרגיש יותר בטוח ומסוגר בתוך עצמו
לעומת כשהוא פרוס לעולם בשכיבה על הגב.
ומצד שני אנחנו רוצות לחשוף אותו לגירויים שכן מתאימים לו מבחינת
תזמון, התאמה לגיל ומצב, תחושת והכרת הגוף שלו זה גירוי מבורך
שיעזור לו בהתפתחות ללא מאמץ שרירי מיותר ופניות ללמידה נוספת.

וגם, התינוק שלך נולד עם רפלקסים, כאלה שהתפתחו עוד ברחם,
אחד מהם הוא רפלקס הזחילה, אם תניחי את התינוק שלך
על הבטן (עם כפות רגליים חשופות) את תראי שהוא מניע את הרגליים
כאילו הוא מנסה לזחול, אנחנו רוצים שרפלקס הזחילה יבוא לידי
מימוש כמה שיותר כדי שיוכל להיטמע במערכת ומאוחר יותר יבוא לידי
ביטוי בדחיפה רצונית של כפות הרגליים את הקרקע וזחילה.

ואת כל זה אנחנו רוצות להעניק לו מהרגע הראשון (:

מה לעשות אם התינוק שלי לא אוהב לשכב על הבטן?

1. אפשר להתחיל מלהשכיב על הצד ולשכב לידו פנים מול פנים,
תשירי לו, דברי איתו, תחייכי אליו
וכדי לגרום לו להרגיש יותר רגוע תני לו להרגיש את המגע של היד שלך לאורך הגוף שלו.

לאחר מכן, בצורה טבעית תיראי שהוא עובד לשכיבה על הבטן
(תאפשרי לו לחלץ את היד שנשארה מתחת לגוף שלו, תסמכי עליו שהוא מסוגל),
תעזרי לו להרגיש יותר בנוח על הבטן ותעברי עם הידיים שלך על
כל הגוף שלך במגע עמוק ונוכח

2. במהלך היום תחזיקי את התינוק שלך בערסול על הידיים כמה שיותר,
כדי שהחזה ישקע והידיים יגיעו לקו האמצע וזה יאפשר לו לשכב
על הבטן בצורה נכונה מבחינת הביומכניקה של השלד.

3. תשכיבי אותו על הבטן ותניחי מולו ספרון, את יכולה להקריא
לו או לדבר אליו, או פשוט לתת לו לחקור עם העיניים

  1. תשכיבי את התינוק שלך על הבטן כל יום, ברגעים שונים,
    כשהוא נינוח, גם אם זה יהיה לכמה שניות ותיראי שאחרי יומיים-שלושה
    של התמדה הוא שוכב על הבטן יותר ויותר זמן, בזמן הזה
    הגוף שלו לומד כ"כ הרבה שחבל לפספס (:

ספרי לי על איזה ספר התינוק שלך אוהב להסתכל כשהוא על הבטן (:

בטן גב חלק ב Read More »

בטן גב חלק א

בטן גב (חלק א)

אני בטוחה שכבר שמעת את עצת הזהב מכל שכנה, דודה ואמא ותיקה,
"תשכיבי אותו על הבטן", אבל מה שהן לא אומרות זה את החידוד של העצה הזו:
תשכיבי על הבטן, על הגב והעל הצדדים!

הדבר החשוב בעצה הזו, היא ההבנה שצריך לאזן ולתת לתינוק שלך
להכיר ולהרגיש בנוח עם כל מנחי השכיבה.
למה? כי לכל מנח יש את היתרונות שלו ואם נגזים במנח אחד
האיזון יופר ויצור קושי בהתפתחות המוטורית ולעיתים המנטאלית-רגשית.

 

כשנותנים לי עצה מבלי שאני אבין את ההגיון מאחוריה רוב הסיכויים שאני לא איישם,
כזו אני, תמיד חייבת לדעת למה.
לכן, כשאני נותנת עצה או הנחייה להורים אני תמיד מסבירה את ההיגיון והסיבות לכך.

היום אני רוצה להסביר את ההגיון מאחורי העיצה:
"תשכיבי את התינוק שלך מגיל לידה על הגב, על הבטן ועל שני הצדדים"

 

נתחיל מהמנח הקלאסי-שכיבה על הגב.
השכבת את התינוק שלך על הגב היום? מעולה!
למה מעולה? כי:

1. מרגע הלידה (האמת שעוד מהרחם) ועד בערך גיל 3 חודשים
בכל פעם שמשהו יגע בשפתיים של התינוק שלך הוא יעשה
תנועות מציצה ויניקה אם זה תהיה היד שלו או מוצץ או כל דבר אחר,
זה קורה כי זהו רפלקס מולד, כשהתינוק שלך שוכב על הגב יש יותר רגעים
שבהם הוא יכול להכניס את היד לפה ולממש את הרפלקס
כך, שבבוא העת הרפלקס יטמע ויוכל לעזוב את המערכת לטובת תנועתיות מודעת ומתוך רצון.
זו גם הסיבה שעד גיל 3 חודשים יותר קל להכיר לתינוק
את הבקבוק (במידה ומניקים) כי רפלקס המציצה עוזר לו ביניקה מבקבוק.

2. כשהתינוק שלך שוכב על הגב יש לו את האפשרות להרים
את הרגליים והידיים למעלה ולמרכז הגוף וזה מכין אותו לשלב
ההתהפכויות בצורה הטבעית והמאורגנת ביותר.

3. כשהתינוק שלך שוכב על הגב נוכל לעשות תהליכי מגע
שהמטרה שלהם היא שכיבה נוחה על הבטן כשנחליט לעשות זאת,
תהליכים למניעת גזים במהלך היום, תהליכים של מעקב עיניים
והפניית ראש ימינה ושמלאה והכי חשוב נוכל להסתכל
לתינוק שלנו בעיניים, לחייך, לשיר ולתקשר איתו.



כבר השכבת את התינוק שלך על הצד היום?
ועל הצד השני? הוא התמסר לזה או שהתפתל וקיטר?

למה אני שואלת? כי זהו מנח שהרבה הורים מפספסים וחבל,
לשכיבה על הצדדים יש יתרונות רבים להתפתחות מאורגנת וחסרת מאמץ,
הינה כמה מהסיבות הטובות ביותר להשכיב את התינוק שלך
גם על צד ימין וגם על צד שמאל לאורך היום וגם בזמן שינה כמובן בהשגחה.

  1. הקלה על כאבי בטן, כשהתינוק שלך שוכב על הצד הוא מפעיל
    את מרכז הגוף שלו, את בית החזה ואת עמוד השדרה ויש לזה
    השפעה ישירה על הבטן, מה שקורה בעקבות זה,
    הגזים משתחררים וכאבי הבטן נחסכו ממנו.
  2. הבאת הידיים למרכז הגוף- יכולת שמשתכללת ככל שמתרגלים אותה יותר,
    אם זה על ידי הבאת הידיים לפה או שכיבה נינוחה על הצד.
    למה זה טוב? ברגע שהתינוק שלך שוכב על הצד
    ובית החזה שלו רך ותנועתי הגוף מרגיש נינוח, התינוק שלך פנוי ללמידה
    שתוביל אותו גם לשכיבה נינוחה על הצדדים וגם למידה של גבולות הגוף.

    3. שכיבה נינוחה גם על הבטן- רוב התינוקות שיודעים לשכב על הצד
    ידעו לשכב גם על הבטן. מתוך המקום שהידיים יודעות לבוא אל האמצע
    ובית החזה יודע להיות משוחרר ותנועתי ניראה שיפור של השכיבה על הבטן.
    היא הופכת להיות נעימה כי אין החזקה שרירית והידיים יודעות
    להתמקם במקום הנכון, אז לקראת גיל 3 חודשים תוכלי לראות
    את התינוק שלך נשען על המרפקים, שנמצאים פרוסים ברוחב הכתפיים.

כמה הצעות איך להכניס את השכיבה על הצדדים לשגרת היום יום:

1. את מרימה את התינוק שלך יותר מפעם פעמיים ביום בלשון המעטה,
אז למה לא להרים עם ערך מוסף, במקום להרים ישר למעלה,
איחזי את התינוק מתחת לבתי השחי, סובבי לצד ותשארי במצב
הזה שנייה-שתיים ואז תרימי (ההרמה הזו מאוד מומלצת מגיל לידה עד 3 חודשים
גם מהסיבה שהיא מונעת שמיטה של הראש אחורה וגם
מחזקת את שרירי הצוואר וחגורת הכתפיים)

 

  1. כשאת משחקת איתו תישכבי על המשטח פעילות מול הפנים שלו,
    תשירי לו דברי אליו, ותהנו מהצורת תקשורת הקרובה הזו

  2. עוד דרך לעזור לתינוק שלך לשכב על הצדדים בנינוחות זה
    לערסל אותו כמה שיותר, שימי לב שהגב שלו מעוגל וששתי הידיים
    נמצאות במרכז הגוף, וודאי שיש מרווח בין הסנטר לבית החזה ודרכי הנשימה פנויים.

 

ספרי לי איזה שיר שרת לתינוק שלך כששכבת מולו על הצד (:

בשבוע הבא נדבר על שכיבה על הבטן, למה זה חשוב? ממתי נעשה זאת? מה לעשות אם התינוק שלי לא "אוהב" לשכב על הבטן

 

בטן גב חלק א Read More »

שינה זה כל הסיפור (חלק ג)

שינה זה כל הסיפור (חלק ג)

היום נדבר על המרכיב החשוב ביותר בחיי התינוק (לא רק בזמן שינה)- אתם, ההורים.

בכתבות הקודמות דיברנו על המאפיינים השונים של התינוקות שלנו,
על איך אנחנו יכולים להקל עליהם את הכניסה לשינה עם הגירויים המתאימים
בזמן המתאים והרגלים הטובים
אם עדיין לא קראת אני מזמינה אותך לעשות זאת כבר עכשיו (;
להפוך להורה זו אכן משימה גדולה ומשנת חיים, למה?
כי מלבד הפן "המשימתי", יש את התמונה הגדולה והרחבה יותר,
הרבה יותר רחב מיכולות השינה של התינוק שלך.
אופן ההובלה שלך מייצר את האופי, את צורת ההתנהגות
ודרך החשיבה של התינוק שלך לטווח הארוך, וזה לדעתי
הרבה יותר חשוב מלמידה של הירדמות עצמאית (וזה מגיע מיועצת שינה).

הורות בפעם הראשונה מפגישה אותך עם שאלות ונושאים
שלא היית צריכה לחשוב ולהחליט לגביהם לפני ולכן, זה ממש בסדר
לגלות את הדעות והגישות שלך בצורה הדרגתית ונעימה.
לאט לאט את תמצאי דרך שמתאימה לאורח החיים והטמפרמנט שלך
אבל גם תואם גיל וטמפרמנט של התינוק כך ש"רואים"
את הצרכים של כולם בתא המשפחתי החדש.
וכן, בהתחלה אולי תחוו קשיים, כמו כולם, עד שתמצאו את האיזון החדש בבית,
אבל זה יגיע וישתפר עם הזמן.
כשתרצי להקנות לתינוק שלך את יכולות השינה הכל כך רצויות
זה יצריך ממך לחשוף אותו לגירויים הנכונים, בזמן הנכון ובכמות המתאימה,
למשל כמה זמן הוא יהיה בחוץ? כמות האנרגיה שהוא יוציא
לפי סוג הפעילות שתבחרי או מתי הוא יאכל מה וכמה.
וכמו שאת בוחרת מה כן, יש לך את הכח להחליט מה לא
או מה היה עד עכשיו אבל NO MORE כי הבנת שזה כבר לא
משרת אותך ואת התינוק שלך ואת רוצה לשנות.

ארבעת המרכיבים האחרים שדיברנו עליהם בכתבות הקודמות
עוזרים לנו לייצר מסגרת כדי להקל על התינוק ולהקנות לו כישורי שינה טובים.
אבל התינוק שלך מרגיש אותך ולומד ממך הרבה לפני שהגיע הזמן ללכת לישון,
הוא מרגיש איך את מגיבה לבכי שלו, האם את נבהלת? נלחצת?
איך את מתמודדת כשהוא לא מצליח להירגע?
אנחנו רוצות לשדר שאנחנו המבוגר האחראי ואפשר לסמוך עלינו גם כשקשה.
ולכן, חשוב לזכור שכל מה שהתינוק מכיר או לא מכיר מאוד תלוי בך
ובצורה בה את מעבירה לו את זה.
חשוב לזכור 2# גם אם עד עכשיו כישורי השינה הם לא הכי טובים,
והתינוק שלך מתקשה להירדם או לישון זה בידיים שלך לשנות וללמד משהו אחר.
אז, אחרי שהבנו כמה השפעה יש לך בתור ההורה של התינוק שלך,
אני מעודדת אותך להסתכל  מעבר להקניית יכולות שינה טובות ולבחון,
מה אני מלמדת את התינוק שלי תוך כדי?
האם אני פועלת בדרכים שיוצרות תחושת מסוגלות?
האם אני מאפשרת הזדמנויות לטעות? איזה גבולות אני מציבה?
ומתי אני מאפשרת מרחב פעולה?
אם את מרגישה שאת והתינוק שלך יכולים להרוויח ממפגש מקצועי
שיכול להטיב את מערכת היחסים שלכם עם שינה ובכלל,
את מוזמנת לרשום לי באינסטגרם YANAVAI

שינה זה כל הסיפור (חלק ג) Read More »

שינה זה כל הסיפור(חלק ב)

שינה זה כל הסיפור(חלק ב)

אז כמו שאמרנו בחלק א', כדי שהתינוק שלך יירדם באופן עצמאי לשינה רציפה ואיכותית אנחנו רוצים להוביל אותו לשם על ידי מספר פעולות שנעשה גם ביום וגם בלילה ובעיקר כשהוא ער.
כמו בהכנת עוגה, הכמויות והמצרכים עושים את כל הקסם, גם פה מה תעשי, כמה ומתי יגרום להבדל המשמעותי בין הרדמה שלוקחת נצח ואולי גם בבכי לעומת הירדמות נעימה.

שנמשיך?

אחד הדברים שיכולים להקפיץ את מד החרדה שלנו בתור אנשים בוגרים זה חוסר וודאות לגביי משהו שקורה או אמור לקרות.
המד דלק מראה שאני עלולה להיתקע באמצע הדרך ואין תחנת דלק באופק- האם אצליח להגיע הבייתה או לא? אני נוסעת לטיול מאורגן ולא ברור מתי תהיה הפסקת השירותים הבאה- מה לעשות? אני רוצה לצאת לטיול בעוד חודש אבל לא ידוע אם יאשרו לי והמנהל כרגע לא נמצא- להזמין כרטיסים ולקוות לטוב או לחכות לתשובה?
תודי שתחושת חוסר הוודאות של מה יקרה ומה אמור לקרות כשזה לא בשליטה שלנו יכולה להוציא מאיזון.
מה היה עוזר ומרגיע? אם היית יודעת לצפות את המרחק של התחנת דלק הקרובה, אם היו אומרים מתי יש הפסקות שירותים במהלך היום, אם המנהל היה נותן תשובה מיידית לבקשת החופשה.

כמו שאנחנו אוהבים לדעת מה קורה צעד אחרי צעד, הידיעה הזו עוזרת גם לתינוקות שלנו להיות ברגיעה פנימית. איך נייצר אצלהם ידיעה? על ידי טקסים, מה הכוונה בטקס? לעשות כל פעם את אותם מספר פעולות ואז תיווצר וודאות לגבי מה מגיע אחרי הפעולות הללו.
הצעה ליצירת וודאות אצל תינוקות: לפני כל שינה נעשה 3 פעולות זהות למשל מקלחת- עיסוי- הדלקת אור קטן עד לכניסה למיטה.
גם לתנומות היום אפשר ורצוי לייצר וודאות למשל, שיר מסויים- טטרה נעימה קרוב לפנים-מוצץ.
הרכיב הרביעי הוא התזמון של כל גירוי שהתינוק שלך חווה.
נעשו מחקרים ארוכי טווח ובין לאומיים בקרב תינוקות בגילאי לידה עד 3.
מה גילו? את כמות הזמן האידאלית שבו תינוק (בגילאים שונים) יכול להיות ער וכמה כדי שישן כדי למלא את הצורך ההתפתחותי שלו. אני רוצה להגיד בנימה אישית ומקצועית, טווחי הזמנים הם המלצה בתור כלל אצבע, מהקליניקה אני רואה שכל תינוק הוא שונה, כך שיכול להיות שליוסי בן ה3 חודשים מתאים להיות עירני שעתיים והוא יהיה נינוח וישן שינה איכותית אבל דני בן ה3 חודשים דקה אחרי שעה וחצי והוא כבר בעייפות יתר ומאוד קשה להוביל אותו לשינה נינוחה.
ולכן, תסתכלו על הילד שלכם ותראו מה מתאים.
דבר נוסף הוא הזמן שהוא חווה כל דבר.
למה אני מתכוונת?
אם למדת על התינוק שלך שהוא עירני שעה לצורך העניין אז ריקוד על הידיים וחוויה של תנועה אחרי חצי שעה יכול להוביל אותו לשינה הבא בצורה מעולה כי זה יוציא את אנרגיה ויעייף אותו לקראת השינה הבאה אבל אותו ריקוד אחרי שהוא ער 55 דק' יותר ירגיז אותו ויעורר.
כלל אצבע- מתחילים רגוע ושקט מגיעים לפיק של תנועה (תלוי גיל) ואז חוזרים לפעילות רגועה יותר לקראת שינה.

שבוע הבא אחשוף מהו המרכיב החשוב ביותר כשזה מגיע לשינת תינוקות.


ספרו לי באינסגרם  YANAVAI איזה טקסים מייצרים אצלכם וודאות ורגיעה (:

שינה זה כל הסיפור(חלק ב) Read More »

לישון זה כל הסיפור

שינה זה כל הסיפור

(חלק א')
הנושא שכל הורה מתעניין בו, שואל, מברר, אך לא תמיד מצליח  .

הנושא הזה הוא שינה .

לפני שאת מתחילה לקרוא, מיצאי את שורת הגיל המתאימה לתינוק שלך,
האם זה תואם למה שקורה אצלכם?

עד גיל 3 חודשים תינוקות ישנים 14-17 שעות ביממה ועדיין לא מבדילים בין יום ללילה.
3-5 חודשים התינוק שלך ירצה לישון 15בערך שעות, עם 3-4 תנומות במהלך היום.
5-7 חודשים התינוק שלך ירצה לישון 14 שעות, עם 3-4 תנומות,
מגיל 7 חודשים אפשר לוותר על שנת אחה"צ (במידה והתינוק שלך מראה
סימנים שהוא לא זקוק לה).
7-15 חודשים התינוק שלך ירצה לישון 13-14 שעות, מגיל 1.2 אפשר
לוותר גם על תנומת הבוקר אם התינוק שלך לא זקוק לה.
16-36 חודשים התינוק שלך ירצה לישון 12-13 שעות, וסביבות גיל 3
נוותר על שנת היום אך נאפשר זמן מנוחה ורגיעה.

* שימי לב שזה כלל אצבע מנחה וכל תינוק הוא שונה.

נתחיל? השינה היא כמו מתכון שמורכב ב5 רכיבים,
כל רכיב צריך להיות מדוייק והכמות צריכה להיות מדודה.
תחליפי רכיב והשינה לא תבוא בקלות, תטעי בכמות וזה יצא קצת עקום…

הרכיב הראשון ועיקרי הוא התינוק עצמו, מה פוטנציאל השינה שלו?
כשאני מגיעה לאבחון אני קודם כל רוצה לראות את המאפיינים היחודיים
לתינוק שלך כדי להקל עליו בדרך לשינה.

רוצה להכיר את את המאפיינים של הבייבי שלך?
מאפיין ראשון: הטמפרמנט שלו- האם הוא רגוע ונינוח? האם הוא עובר מ0 ל100 בשנייה?
מאפיין שני: הטונוס- איך נדע? האם הוא מצליח להתרפק עלייך?
האם הוא יודע להניח את הראש כשהוא שוכב על הבטן?
כשאת נוגעת בו האם הוא מרגיש יותר מוחזק או יותר "נוזלי"?
מאפיין שלישי: פתולוגיות- האם ברקע יש ריפלוקס? גזים?
בקיעת שיניים? צינון? תסמינים של חיסון? כל אלו יקשו על התינוק שלך לישון.
מאפיין רביעי: אתם, ההורים שלו- האם לכם קשה להירדם?
האם 5 שעות שינה מספיקות לכם ואתם מתעוררים עירניים ומוכנים לעוד יום?
או אולי אתם אנשים שישנים כמה שיותר וכלום לא מעיר אתכם?
ארבעת המאפיינים הללו יתנו לי ולכם מושג מה קורה עם התינוק שלכם,
מה מאתגר אותו ומה פוטנציאל השינה שלו.

טונוס גבוה, טמפרמנט סוער, כאב פיזי בגוף, והורה שלא צריך הרבה שעות שינה
זו דוגמה קלאסית לתינוק שנירצה לעזור ולתווך לו את יכולות ההרפיה
וההירדמות יותר במהלך שעות הערות.
נעזור לו למשל עם הכנסה למנשא בד, תנועה מונוטונית קול ומגע.
 
הרכיב השני הוא גירויים
אלו הם כל הגירויים שהתינוק שלך חווה בזמן העירות,
צעצועים, קולות, אנשים, תנועה, תחושות על העור בקיצור ה כ ל.
יש גירויים שיותר תורמים לשינה ויש כאלה שפחות איך אנחנו קוראים להם?
גירויים מקרבי שינה. מזה גירוי מקרב שינה? זה גירוי שהתינוק חווה כשהוא ער,
זה לא שהוא יקרב אותו לשינה מבחינת הזמן אלא כן יהיה לו
יותר קל להכנס לשינה הבאה מתי שהיא תיהיה.
למשל, אם אני מערסלת תינוק עם טונוס גבוה מבחינתו זה גירוי
מקרב שינה כי זה עוזר לו באופן כללי ליכולת ההרפייה והשינה.
גירויים נוספים שהם מקרבי שינה יכולים להיות
אוכל, תנועה במרחב, או אפילו קפיצה על הכדור פיזיו', אלו גירויים מעייפים, בקטע טוב,
כלומר הם לא מתישים אותו, אלא מייצרים מידה מסויימת של עייפות
שמאפשרת להיכנס לשינה בצורה יותר קלה.
ויש גירויים מרחיקי שינה שאתן הולכות להיות מאוד מופתעות כשאני אגיד אותם,
גירוי מרחיק שינה יכול להיות אוכל, תנועה במרחב, קפיצה על כדור פיזיו.
כל הדברים האלה הופכים  בתזמון מסויים לגירויים מרחיקי שינה, למה?
כי אם עכשיו התינוק שלי עייף ואני אבוא עם תנועה במרחב או אוכל
(שגורם להפרשה של הורמונים מעוררים) זה לא יבוא בטוב כי מבחינה הורמונאלית
כשמערכת שיווי המשקל עובדת וזה מה שקורה בתנועה
המוח מפריש לדם הורמונים מעוררים שעוזרים לה לעבוד,
אז מה נעשה? נתזמן את התרגילים האקטיביים
יחסית רחוק מהשינה, אם אפשר בתחילת חלון העירות.

אלו הם 2 רכיבים מתוך 5 שמרכיבים את המתכון לשינה איכותית.
אתן מוזמנות להיכנס שבוע הבא לכתבה עם הרכיבים הנוספים
שמרכיבים את המתכון לשינה איכותית

אם עלתה לראש שאלה או תהייה את מוזמנת לרשום לי הודעה בעמוד האינסטגרם YANAVAI

 

לישון זה כל הסיפור Read More »

השוואות או לא להיות

השוואות או לא להיות

כולנו נולדים עם מטען גנטי שונה, לא טוב יותר או פחות, פשוט אחר.

לכל תינוק נקודת ההתחלה הייחודית לו שממנה הוא מתחיל את החיים שלו.

כמה קל היה לנו בתור אנשים בוגרים אם לא היינו משווים את
עצמנו לאחרים כל הזמן.
אני לא יותר מלאה מהשכנה- אני מלאה בדיוק במידה הנכונה.
החברים שלי באוניברסיטה לא יותר חכמים ממני- כל אחד מאיתנו חזק במשהו אחר.
אחותי קופצת מהמיטה כל בוקר מוכנה לטרוף את העולם ואני מתקשה
לפקוח עיניים לפני השעה 10:00- זה לא עושה אותי עצלנית,
רק מראה שיש גם אנשים שערניים יותר בלילה.
תראו כמה קל לנו להשוות את עצמנו לאחרים וזה בדר"כ לא לטובתנו
אנחנו עושים את אותו הדבר לתינוק שלנו,
הוא לא חולק בצעצועים כמו שאר הילדים בגינת שעשועים.
הוא לא אוכל יפה כמו אחיו הגדול בגיל שלו.
הילד של השכנה כבר עומד ושלי עדיין לא לא זוחל.
כולנו אומרות את המשפטים הללו או אפילו רק חושבות אותן,
לרוב זה ילווה במבט מודאג או מתוסכל.

 

אני פה להגיד שהשוואות זו פעולה טבעית שכולנו עושים,
אבל האם היא מקדמת אותנו?

מה אני תמיד אומרת להורים שמסבירים לי שהילד שלהם "עדיין לא……." ?

דבר ראשון תמיד להסתכל על המצב במשקפיים הכי ורודות.
אין שום דבר בלתי הפיך או לא ניתן לשינוי.
במילים אחרות הכל בסדר טודו בום.

אם יש משהו שניראה לך לא כמו כולם תזכרי שכולנו שונים, לכל אחד
קצב ייחודי משלנו ודרך ייחודית להגיע לשם.

הידעת, שלכל פעולה שהתינוק שלך ילמד ויחווה יש טווח של זמנים (לעומת זמן מוגדר)
ולרוב מספר דרכים להגיע לאותה תוצאה.

אם יש משהו שמפריע לך או שאת לא יודעת, כיום יש אנשי מקצוע לכך דבר ועניין,
תתענייני, תחקרי ותשאלי, מהם תקבלי את המענה
המותאם ספציפית לתינוק שלך וכך תדעי אם יש צורך
בתמיכה ועזרה או שאת יכולה להסיר דאגה מליבך.

אני פה לכל שאלה או או תהייה, אם לא אדע לענות
אפנה לגורם המוסמך המתאים ביותר.


את לא לבד.


השוואות או לא להיות Read More »

לשחק או לעבוד

האם אתם משקיעים הרבה זמן ואנרגיה בהרדמות של התינוק שלכם?
האם זה מרגיש כאילו כל היום סובב סביב התנומות שלו?

תיזכרו כמה חיכיתם לגור הקטן שיגיע, דמיינתם איך יהיה, פינטזתם מה תעשו יחד…אבל בפועל…

 

בתור מדריכת התפתחות (ויועצת שינה) יש לי הצעת הגשה קצת אחרת

 

אני מציעה להשקיע את כל הזמן והאנרגיה בזמן שהתינוק שלך ער, כדי שהצרכים שלו ימולאו
והוא יוכל לעצום עיניים ולהירדם.
מישהי אמרה פעם "שינה זה לא המטרה, זו התוצאה"

תוצאה של מה אתם שואלים?
תוצאה של הוצאת אנרגיה, מילוי הצורך הרגשי, קרבה לאמא ואבא, תנועה, מגע, כמובן הזנה.

כשכוס הצרכים הזו מלאה התינוק שלך יכול בשמחה לעצום עיניים לתנומה הבאה.

 

איך נעשה את זה?

פלאפונים בצד– טוב אולי רק בחלק מזמן הערות שלהם, אני אומרת רק מה שאני עצמי
מסוגלת ליישם ואני לגמרי מכורה למכשיר הזה. אבל אם התינוק שלך ישן 3 תנומות במהלך
היום (תלוי גיל) אז זה משאיר הרבה זמן להישאר מחוברת לעולם החיצון.


להשמיע מוזיקה שאת אוהבת ולרקוד ביחד
למה מוזיקה שאת אוהבת ולא שירי ילדים? כי אני רוצה שתהני (:
כשאת נהנת, את רגועה יותר והתינוק שלך מרוויח.
התנועה שאת יוצרת עבורו עוזרת לו בכל כך הרבה מובנים, תנועה עוזרת לגזים לצאת
ולא להיתקע בגוף, תנועתיות מביאה לעייפות טובה, זה מביא לרגיעה של מערכת העצבים,
אתם יכולים ליצור קשר עין, והכי חשוב חיוכים וצחוק עוזרים להפרשת הורמונים שמחזקים
את המערכת החיסונית ולבונדינג שלכם.

 

לייצר חוויות של מגע
למה אני מתכוונת? מגע עמוק, מעיכות בכל הגוף, עיסוי, מגע מרפרף ועדין,
מגע של הידיים שלכם, של בד הטטרה, של צעצוע, של חיית המחמד שלכם
תהיו יצירתיות הכל חדש ומעניין.
מלבד הלמידה של המרקמים ותחושות החדשות על העור (איבר החישה הכי גדול שלנו),
זה מייצר עניין ומוטיבציה למשל להושטת היד לכיוון הנגדי שיכול להתפתח
להתהפכות או זחילה או הליכה (הכל תלו גיל ופוטנציאל)

תשקיעו בקשר עין, לא צריך רעשים, או משחקי עץ משוככלים.
כל מה שהתינוק שלך צריך זה אותך.
אז, תעשי פרצופים, תשמיעי קולות, תתקרבי ותתרחקי מהפנים שלו,
תשחקי עם הטון דיבור, משחקי קוקו (תסתירי את הפנים שלך, את הפנים שלו,
חצי מהפנים שלך, עם ידיים, עם טטרה, מאחורי כדור)

כשהתעייפת, ואתם צריכים דקה לעצמכם, וזה ממש בסדר.
הניחי את התינוק שלך הפוף ותני לו להיות עם עצמו, ללא גירויים והסחות דעת
(יכול להיות שבהתחלה זה יהיה לדקה אבל עם התמדה ועקביות הזמן שהוא יכול
להיות עם עצמו יגדל). הדקות הללו שהוא מתכנס לתוך עצמו ואולי בוהה
זה הדקות שהוא לומד בהם מהי רגיעה ומשם יכולה להגיע גם השינה המיוחלת,

מבלי ש"עבדתם" בשבילה.

 

ספרי לי למה הכי התחברת YANAVAI@

לשחק או לעבוד Read More »

למה הוא ממשיך לבכות?

כל אמא מכירה את הרגע הזה שהתינוק שלה מתחיל להשמיע קיטור קל, עשית לו קצת ששש מהמטבח, זה לא עזר, עכשיו הוא בוכה, את ניגשת ומרימה אותו על הידיים, בודקת אם צריך להחליף חיתול- לא, אולי הוא רעב? שולפת ציצ/בקבוק- זה רק גורם לו לבכות יותר חזק.

עכשיו את עומדת ומחזיקה על הידיים את התינוק הצורח שלך ולא יודעת מה לעשות.

את מנסה להראות לו רעשן חדש שקנית בשבילו- לא עבד.
את… מנסה לדבר איתו, לשיר לו, להסביר לו שאת לא מבינה…..את בוכה בעצמך……

משפטים כמו, למה התינוק שלי בוכה? מה אני עושה לא נכון? למה אני לא מצליחה להרגיע את התינוק שלי- אני שומעת כמעט מכל אמא לניובורן שאני פוגשת במסגרת שיחת היכרות.

אני ממש יכולה להבין את תחושת החוסר אונים, החוסר הבנה, הלחץ ורגשות האשמה.
כל מה שאני רוצה לעשות באותו רגע זה לתת חיבוק לנשים הללו שעושות את הכי טוב שהן יכולות ועדיין מרגישות שזה לא מספיק.

אז בואי נתחיל להבין את התינוק שלך (:

למה את חושבת שתינוקות בוכים?
מה שאמהות עונות בדרך כלל, כי הוא רעב, חיתול מלא, עייפות, כאב, חום/קור, שיעמום, רוצה ידיים, גזים

נכון, צודקת. יש הרבה סיבות בגללן תינוק יכול לבכות, אבל הסיבות העיקריות הן:

1. רפלקס מורו (רפלקס הבהלה)- תוכלי לזהות אותו, כשהתינוק שלך פושט את הידיים לצדדים, כפות הידיים והרגליים קפוצות, העיניים נפקחות בצורה מוגזמת.
אני אוסיף שכל דבר שהתינוק חווה בפעם הראשונה יכול להיות מבהיל (גם גזים בהתחלה יכול להיות דבר מבהיל ויכול לגרום לבכי).

  1. זו צורת תקשורת- בכי זה ערוץ תקשורת עיקרי והשרדותי, הוא נועד להפריע לאורח החיים של ההורה, כדי שיעצור הכל, יתייחס אליו ויטפל בו, ואינו בהכרח מעיד על מצוקה כלשהי.

המענה הכי נפוץ כתגובה לבכי הוא: להרים, להאכיל (הנקה/בקבוק), מוצץ.

מה הבעייתיות עם להכניס משהו לפה כפתרון לבכי?

  • אנחנו עונות באותה צורה לבקשות שונות.
    תדמיינו שאתן עייפות, או רעבות, או רוצות לדבר עם מישהו או חם לכן אבל כל פעם אתן מקבלות את אותה תשובה בצורה של אוכל. מה זה היה מלמד אתכן?

 

  • מנגנון הרעב והשובע משתבש כי, הרבה פעמים אני מציעה אוכל שהתינוק לא רעב.
    בדומה לאנשים מבוגרים שאוכלים אכילה רגשית.


מה נעשה בפועל?

  • בכי הוא בעצם הוצאת אויר עם קול. כאשר התינוק שלי בהתקף בכי אני לא אערסל אותו אלא אאפשר לו לבכות "בנינוחות" מירבית, ולכן אחזיק אותו באנכי על הכתף.

  • כשאנחנו נכנסים למקום הומה אדם (כמו קניון) או מקום עם צלילים או צבעים רבים או הכל ביחד הייתי מכניסה למנשא בערסול או בטן לבטן או משכיבה בעגלה על הבטן- כדי למנוע הצפה חושית שמאוד מעמיסה על מערכת עצבים שכלל לא רגילה לזה.

 

  • הייתי מעניקה לתינוק חוויות רחמיות למשל קול מונוטוני, מגע נוכח ובטוח, ותנועה חזרתית, או את כל החבילה ביחד – תנועה מגע וקול.


יחד עם זאת, יש הרבה מצבים כמו קפיצות גדילה, מחלות או רגרסיות שיכולות לגרום לבכי ולכן אין ספר חוקים מוגדר וברור איך להתנהל עם התינוק שלך בכל המצבים, אבל ההבנה שיש יותר ממענה אחד שמתאים יכול לעשות את כל ההבדל.

 

שתפי אותי מה הכי עזר לך?

למידע נוסף וטיפים מנצחים תוכלי לעקוב אחריי בעמוד האינסטגרם YANAVAI

למה הוא ממשיך לבכות? Read More »

אצבע בפה

אצבע בפה זה לא יפה, האומנם?

התינוק שלך, שאת שומרת שהכל יהיה סביבו נקי עד כמה שאפשר, מרתיחה את כל המוצצים שנופלים ומרחיקה ממנו כל דבר שיכול להיות מלוכלך כדי שזה בטעות לא יגיע לפה שלו,
מכניס אצבעות לפה?!?
אני פה כדי להרגיע ולהגיד שזה הדבר הכי טבעי וטוב שהתינוק שלך יכול לעשות.
וגם, לקראת גיל שנה וחצי התופעה הזו תיפסק (:


למה בעצם תינוקות מכניסים ידיים לפה?

הידיים והפה הם איברי החישה והלמידה המשמעותיים ביותר בגוף.
דרך הבאת הידיים לפה התינוק שלך חוקר ולומד את העולם.
אני מזמינה אותך להמשיך לקרא ולהבין למה לא כדאי להוציא את הידיים מהפה
להכניס במקום מוצץ.

משבוע 16 להריון מתחיל להתפתח אצל הבייבי שלך "רפלקס המציצה", הוא יטמע במערכת סביבות גיל 4 חודשים. הוא מופק מהכנסת אצבע או מוצץ לפה, התינוק סוגר את הפה על החפץ ומתחיל במציצה ובליעה בתנועות ריתמיות שעוזרות לו לסגור את שפתיו סביב מקור מזון (בקבוק/ שד).
כל מה שיתקרב לאזור, התינוק שלך ירצה להכניס לפה. כך, הרפלקס ימומש ויוכל להיטמע במערכת
עד שהתנועה הרפלקסיבית תיהפך לתנועה רצונית ומודעת.

מכאן אנחנו יכולות להבין שלא כל הכנסת יד לפה אומרת שהתינוק שלך רעב.


למה זה טוב?

הבאת הידיים לפה מעידה על בית חזה משוחרר ותנועתי, על היכולת של השכמות להתרחק
אחת מהשנייה ועל היכולת להביא את שתי הידיים לקדמת הגוף. בזכות ההרגל הקטנטן הזה ניראה, שכיבה נינוחה על הצדדים ולרוב גם על הבטן, שזה ההתחלה של השלבים ההתפתחותיים הבאים:
הרמת ראש מאורגנת, התהפכות מהבטן לגב וזחילת גחון.

אם עודדת את התינוק שלך להכניס ידיים לפה בכל הזדמנות, לקראת גיל שלושה חודשים תוכלי לצפות בתינוק שלך שוכב על הבטן, ממקם את הידיים ברוחב הכתפיים ומרים את הראש בצורה הרבה יותר נינוחה ולאורך זמן.

עוד סיבה מצוינת, כל תהליך העיכול מתחיל בפה ונגמר בפי הטבעת.
כדי להקל על יציאה של גזים ופסולת כל השרירים הטבעתיים (בניהם: פה, מע' העיכול, פי הטבעת) צריכים להיות משוחררים. זה יכול לקרות באופן טבעי כשמייצרים גרייה מסביב לפה והשפתיים, כלומר כשהתינוק שלך מכניס יד לפה, מזיז את הלשון, פותח וסוגר את הפה, הוא עוזר לשרירים הטבעתיים בגוף להשתחרר.

אבל הכי חשוב, תינוק שיודע להתעסק עם הידיים בפה מראה על של נינוחות פנימית!


למה מוצץ זה לא תחליף טוב?

התינוק שלך לומד את העולם דרך האיברים שלו, כשהוא מכניס את הידיים לפה- הוא עושה תהליך למידה. כשאנחנו מוציאים את הידיים מהפה ומכניסים מוצץ במקום, אנחנו מקלקלים לו את תהליך הלמידה.
בשלב הבא הוא יכניס לפה כל מה שמסביבו, ובערך בגיל 4-5 חודשים התינוק שלך יחווה את האוכל כהנאה וכלמידה תודות לתהליך שהוא עבר.

כפי שציינתי קודם, כל מערכת השרירים הטבעתיים מהפה עד פי הטבעת קשור אחד לשני ואם אחד מכווץ הכל מכווץ, ואם אחד רפוי הכל יהיה רפוי.
תדמייני תינוק שהפה שלו עסוק רוב היום במציצת מוצץ, והשרירים הטבעתיים כל הזמן פועלים, את חושבת שהתינוק הזה נינוח ומשוחרר או מכווץ ורוטן?

*לפעמים המוצץ מייצר שקט, אבל לא את השקט הפנימי שהתינוק צריך*


איך נעודד הכנסת ידיים לפה?

1. תנוחת ערסול- זה הבסיס לכל שלבי ההתפתחות שיגיעו הלאה. כשבית החזה ישקע והידיים יגיעו לאמצע, בסופו של דבר התינוק שלך יחפש לחבר בין הידיים לפה, תרגלו זאת כמה שיותר, לא רק לקראת השינה אלא גם ברגעי עירות.
בונוס: זהו המנח היחיד שמאפשר לכן הזדמנות ליצירת קשר עין ותקשורת.
ניתן לייצר את התנאים הללו לא רק בערסול על הידיים, אתן יכולות להשקיע את התינוק שלכן בפוף, להכניס למנשא בד או לנדנד בערסל.

2. ניגע בכפות הידיים ואז בשפתיים, עכשיו תעצרו ותסתכלו מה התגובה של התינוק שלכן. אתן יכולות לחזור על הפעולה מספר פעמים.

3. תייצרו עבור התינוק שלכן רגעים של שכיבה על הצדדים (שני הצדדים) ותיראו איך הידיים
מגיעות לפה..

התינוק שלך מכניס ידיים לפה? עכשיו כשאת יודעת למה זה טוב, תאפשרי את זה?

מוזמנת לשתף אותי בעמוד האינסטגרם YANAVAI

אצבע בפה Read More »

הירשמו לניוזלטר וקבלו חיבוק חמים באמצעות הטבה מיוחדת שתעניק לכם

אחוז הנחה ברכישה הראשונה

* בהרשמה הינך מאשר/ת דיוור מהחברה ויכול/ה להסיר את עצמי בכל רגע.