מה עושים כשהגמילה מחיתולים בגן לא מתקדמת?
חשוב שתזכרו שתהליך הגמילה, כשמו כן הוא- תהליך. הוא עשוי לקחת מעט זמן והוא מורכב ממספר שלבים עקרוניים שהילד חייב לעבור. למעשה, רוב הילדים לא נגמלים בשבוע אחד.
בתהליך גמילה יש 2 מטרות חשובות שהילד ילמד:
1. לזהות מה התחושה המוקדמת בגוף להתרוקנות
2. עשיית הצרכים בשירותים
הבעיה הכי נפוצה שהורים עושים בתהליך גמילה, היא לשים דגש רק על המטרה השנייה ולא הראשונה, שהיא יותר משמעותית וקריטית לתהליך זה.
ועל כן, אחד מהשלבים המהותיים בתהליך הגמילה הוא תהליך החזרת המודעות. שלב המודעות הוא שלב בו ילדכם מבין ויודע לזהות מה התחושות המקדימות להתרוקנות ומודיע על הצורך להתפנות לפני עשיית הצרכים. השלב הזה מגיע כמובן לאחר הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים במהלך היום. מהותו של שלב זה הוא בתודעה פיזיולוגית לצורך להתפנות ובתוצאה שבאה אחריה. זהו השלב שעשוי לקחת הכי הרבה זמן בתהליך הגמילה ואני ממליצה בהחלט שרובו של שלב זה ייעשה בבית, במקום המבטחים של ילדכם.
השלב הבא, הוא ניסיון להמשיך בתהליך גם בגן או במשפחתון אליו הולך הילד. אז אחרי הקדשת החופשה לגמילה והתחושה שלכם שהילד התקדם מאד בתהליך אתם חוזרים לגן וכאן גם מתחילות הצרות. הגננת לא מתלהבת מהפעוט עם התחתונים החדשים ומבקשת שתשלחו גם חיתול.
אתם דורשים תמיכה ואילו הגננת קצת פחות תומכת. היא מצידה צודקת- מחצית מהילדים הגיעו לגן אחרי תחילת הגמילה והיא תבלה חלק גדול מהזמן אחרי ילדים מפספסים ובהחלפות. ואז פתאום אתם מקבלים ילד עם חיתול והגמילה נעצרה.
התסריט הזה, המוכר להורים רבים, לא חייב להיות כזה. חשוב לגייס ולהכין את הילד וגם את הגננת לתמיכה ולדאוג לתהליך רציף ותומך בין הגן לבית.
בפוסט זה, ריכזתי עבורכם את הפתרונות עבור רב הקשיים שעשויים לעלות בתהליך הגמילה מחיתולים בגן:
- הילד לא מוכן לשבת על האסלה ולכן הוא לא בשל
יש ילדים שהאסלה מפחידה אותם, הגודל והמים וכמובן גם הרגליים שלא נוגעות ברצפה. חלקנו אפילו זוכרים את עצמינו בתור ילדים קצת חוששים ממנה, אז על אחת כמה וכמה ילד שרק לומד להכיר אותה. אם ילדכם מודיע לכם שהוא צריך פיפי או קקי אבל לא מוכן להתיישב על האסלה, זה מעיד קודם כל על כך שילדכם במודעות לגופו ובהחלט שולט בו. זה לא אומר שהוא לא גמול, אלא בדיוק להיפך! אם צוות הגן מאפשר זאת, הביאו עמכם את הסיר של ילדכם לגן. הסיר המוכר מהבית יקנה לו תחושת בטחון ויאפשר לו להתפנות בקלות. אם השימוש בסירים אינו מקובל בגן של ילדכם, וודאו כי בגן שלו מותקנות אסלות קטנות לילדים ונסו להביא עמכם את מקטין האסלה של ילדכם ושרפרף נוח לטיפוס. הקפידו על מקטין אסלה רך ונעים ושרפרף עם גומי בתחתית לשמירה מפני תזוזות ותחושת הביטחון של ילדכם
- ילד לא מוכן להישאר לבד לעשות ולכן כדאי להחזיר לו את החיתול
יש ילדים שבהתחלה מבקשים ליווי לשירותים במיוחד כשהם בהתחלתו של התהליך ונמצאים במקום חדש. זה נכון שיש מספר מצומצם של נשות צוות על הרבה ילדים אבל במידה והילד מבקש את הנוכחות של אחת מנשות הצוות עימו בשירותים, כדאי לאפשר את זה לצורך תחושת הביטחון שלו בתהליך. ייתכן שלאחר מספר ימים ניתן יהיה להתרחק מעט או לחזור כעבור כחצי דקה אולם בהחלט, הנוכחות בהתחלה עשויה להיות מאוד חשובה לתהליך
- הילד לא מבקש מיוזמתו אלא עושה רק כשלוקחים אותו
במצב כזה כדאי מאוד לוודא את יישום התהליך בבית. האם בבית הוא מבקש? חלק מהחזרת המודעות בתהליך הגמילה, וזהו שלב מאוד הכרחי בו, הוא לדעת לבקש לפני. הבקשה לפני מעידה על כך שילדכם מודע לתחושה הפיזיולוגית של הצורך להתפנות ומקשר בינה לבין התוצאה. זה שלב אשר מושג באמצעות הורדת החיתול לפרקי זמן קצובים בבית והסבר וליווי של התהליך ע"י אחד ההורים לפחות. כאשר ילדכם יתחיל לבקש בבית, אחרי זמן מה מסוים הוא יתחיל לבקש גם בגן אבל ללא ספק, כדאי לבסס שלב זה קודם בבית וזאת משום שלקיחות יזומות בבית ו/או בגן עשויות להוריד מילדכם את תחושת האחריות לתהליך. אם בכל זאת, בבית ילדכם מבקש ובגן לא, ערכו רישום בבית כל כמה זמן פחות או יותר, ילדכם צריך להתפנות ובקשו מהגננת להזכיר לילדכם תוך העברת האחריות והשליטה לתהליך
- הילד מתאפק שעות רבות עד שאחד ההורים מגיע
חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה הינו שליטה על הסוגרים. שליטה על הסוגרים הינה דו כיוונית. חיזוק של הטונוס = איפוק והרפיה מודעת. באם ילדכם חווה שעות ארוכות של התאפקות לפיפי חשוב שתדעו כי מדובר בשלב מוכר אצל חלק מהילדים ולכן עדיף לא להעניק לתופעה תשומת לב גדולה. שרירי רצפת האגן שלהם חזקים דיו. (יש לשים לב אם התופעה מצביעה על חרדת אסלה בגן ובמקרה כזה יש להתייעץ עימי או גורם מוסמך אחר)
- הילד לא מפסיק לפספס בגן
זו שאלה מאוד מורכבת. האם מדובר בתחילתו של תהליך הגמילה? אם כן, הילד בתהליך של החזרת המודעות לגופו. כאמור, מומלץ ואף כדאי שתהליך זה ייעשה ברובו בבית. חלק מתהליך החזרת המודעות הוא ציון נקודתי בפני הילד ברגע שהוא עושה פיפי כי כעת הוא עושה פיפי. העניין דורש תשומת לב מסוימת שלא בהכרח אפשרית במסגרת הגן אבל כן תתאפשר בבית, איתכם. אם בבית ילדכם אינו מפספס ורק בגן כן, כדאי לבחון לעומק את תהליך הגמילה בבית ואת הסיטואציה בגן. האם ילדכם רגיל שאתם לוקחים אותו באופן יזום כל מספר דקות ואילו בגן זה פחות מתאפשר? אולי ילדכם לא מרגיש בנוח דיו לבקש מאחת מנשות הצוות בגן ולפיכך כדאי לעשות את "מפגש הפסגה" בין הילד לגן. בינתיים, כדאי להמתין עם הורדת החיתול בגן עד להעלאת הביטחון של הילד בבית ומול אחרים ולהגיע למצב שהוא מודיע לפני הצורך להתרוקנות
- זה לא הזמן עכשיו, אנחנו גומלות את כל הילדים ביחד בקיץ
אין זמן נכון או זמן לא נכון לגמילה של הילד שלכם. התחלתם גמילה. גם אם הגן לא ערוך לכך, הציפייה היא שהוא יתמוך ויעזור. נכון שכדאי כי רב תהליך החזרת המודעות ייעשה בבית אבל אם התחלתם לא תשהו את התהליך שלושה חודשים, רק כי הגן לא מוכן?! זה מסר חשוב. אם הילד כבר החל בתהליך של החזרת המודעות והוא מגלה עניין ומתקדם בתהליך, השהיית התהליך רק תפגע בו ולכן התעקשו על תמיכה ועזרה. חשוב לגייס את הגננת ולהעביר מסר חיובי שאתם סומכים עליה ורוצים אותה לצידכם בתהליך.
